בס"ד

הכל מכל כל-  על הכולסטרול (הרע?!?)

כשאנו שומעים את המילה 'כולסטרול' מיד אנו מבינים שמדובר במשהו לא טוב, משהו שעדיף שלא יהיה, ואם כבר אז כמה שפחות. כולנו יודעים שכולסטרול הוא גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים, אירועים מוחיים, והתקפי לב.                                                                                                                נשמע אכן כאויב גדול של הגוף, אבל אולי הוא לא?! האם זה נכון, ומדוע יש לכולסטרול שם "רע" כ"כ?                                                                              עלינו לבדוק ולהבין אחת ולתמיד מה הוא עושה בגוף, הקשר שלו למזון שאנו אוכלים, איך בדיוק הוא מזיק ומה הקשר שלו למחלות לב וכלי דם.

כולסטרול הוא תרכובת אורגנית הנמצאת באופן טבעי בקרום של כל תאי הגוף של כל בעלי החיים, ויש לו חשיבות רבה בתהליכים ביוכימיים בגוף. הכולסטרול נמצא בריכוזים גבוהים בעיקר בכבד, ששם הוא מיוצר, ובמוח, שם הוא משמש כמרכיב בולט במבנה תאי המוח.

לכולסטרול בגוף ישנן ב' מקורות:                                                                                                                                                                                               א. כולסטרול אנדוגני-המיוצר בתאי כבד (בין היתר מעודפי פחמימות), כולסטרול זה מהווה כ70% מכמות הכולסטרול בגוף.                                                     ב. כולסטרול אקסוגני- מקורו מהמזון שאנו צורכים, מזון מן החי כגון בשר, חלב, חלמון הביצה, והוא מהווה כ30% מכמות הכולסטרול בגוף.            הכולסטרול שבמזון הינו חומר נקי, שאנו זקוקים לו בבנייה ובתחזוקה שלתאים ורקמות בגוף.                                                                                                    ולאור זאת אין כלל מקום להגדיר את הכולסטרול או חלק ממנו 'טוב' או 'רע', אלא מדובר בעוד חומר גלם כמו כל חומר אחר המתקבל מהמזון.                          מצב של רמות יתר של כולסטרול בדםנקרא "היפרכולסטרולמיה", והוא אחד מגורמי הסיכון שהזכרנו.                                                                               מצב של רמות נמוכות מידי נקרא "היפוכולסטרולמיה".

תפקידי הכולסטרול העיקריים בגוף.                                                                                                                                                                                            – מרכיב חיוני לצמיחת קרום המיאלין המשמש לבידוד תאי עצב.                                                                                                                                              – משמש כמרכיב חשוב ביצירת מיצי המרה, הדרושים לעיכול תקין של שומנים.                                                                                                                      – משמש ליצירת הורמונים סטרואידים וויטמינים בגוף, טסטוסטרון, אסטרוגן, ויטמין D, ויטמין A, E, K.                                                                                   – חיוני לתהליכי מעבר חומרים בין תא לתא, העברת מידע בין תאים והולכה עיצבית.                                                                                                               – חיוני לקרום התא, ובין היתר מאפשר לגוף להסתגל לתנאי חום וקור משתנים, וע"י כך מסייע בשמירה על חום גוף תקין.

אם אלו התפקידים, אז מהיכן התדמית הרעה? לשם כך צריך להבין את אופן התנהלותו וניידותו בגוף.

בכדי שהכולסטרול יבצע את מגוון התפקידים שלו בצורה הטובה והיעילה, כמו כל חומר אחר בגוף הוא צריך להגיע ליעד שלו.                                          אולם מאחר והכולסטרול הוא חומר שומני, לכן קשה לו לנוע בנוזל הדם כיוון שהדם הוא מיימי, לשם כך הכבד מייצר סוגים שונים של חלבונים 'ליפו-פרוטאינים' אשר הם עוטפים את הכולסטרול ומסיעים אותו בזרם הדם לעבר איבר המטרה שלו.                                                                                                                                           

על מנת להקל על הבנת התהליך הבסיסי של התנהלות הכולסטרול במערכת כלי הדם לא נעמיק יותר מידי בביאור תהליכים פיזיקאליים וביוכימיים, אלא נזכיר רק את המושגים המוכרים לנו בתחום הכולסטרול שהם ה LDL המכונה הכולסטרול "הרע", ו HDL  המכונה הכולסטרול "הטוב".                                      למען הדיוק וההבנה בהמשך צריך לומר שה LDL,  וה HDL הם לא ממש כולסטרול בלבד, אלא תרכובת של חלבון עם כולסטרול.

לענייננו, קודם כל צריך לבדוק מה עומד מאחורי התוויות שהודבקו לכולסטרול, מה הביא אותנו לומר עליו שהוא "רע", כי זה נשמע רע מידי!                            והאמת שלא יפה עושים אלו שקוראים לו רע, כי במהותו הוא ממש לא כזה.

תפקידו של ה LDL בגוף הוא חיוני ונצרך להסעת הכולסטרול המיוצר בכבד לעבר איברי המטרה בכל הגוף, לעומת זאת תפקידו של ה HDL הוא לאסוף את עודפי ה LDL שלא היה בהם שימוש ולהחזירם לכבד, שם עוברים תהליך של פרוק ומיחזור כהכנה לחזרה למערכת הדם כחומר חדש ונקי.                            בנקודה זו יש לומר שבאופן כללי אין הרבה הבדל בין כולסטרול המיוצר בגוף לבין זה שמגיע מהמזון, הגוף יודע ליצר בין גרם לגרם וחצי של כולסטרול שאמור להספיק למגוון פעולות הבנייה שהוא אמור לעשות, והיה וקיים חיסרון בכמות הנדרשת, היא מגיעה מהמזון.

עד כאן הכל תקין, כאשר ישנו איזון ותאום בין ה LDL ל HDL , שאז כל אחד מקיים את שליחותו ועושה את פעולותיו, כלומר ה LDL נע במערכת הדם לכל מקום לפי הצורך, וכאשר ישנם עודפים, הוא אינו חוזר למקומו לבד, אלא ה HDL מחזיר אותו בחזרה לכבד, ושם נעשה תהליך של מחזור כמו שאמרנו.          אם כן אין כאן שאלה של רע או טוב- הכל טוב, אז מדוע בכל זאת נקרא 'רע'?!

כל הבעיה מתחילה כאשר ישנו עודף של LDL וחוסר של HDL, דבר זה גורם להצטברות של LDL בדם, כתוצאה מחוסר פינוי מספק של העודפים שלו, ואז עם הזמן מתחילים להיווצר משקעים של רובד טרשתי (פלאק) שגורם להיצרות כלי דם, וכתוצאה מכך, בין היתר, לעלייה בלחץ הדם.                                      אמנם צריך לדעת שלא כל אדם שיש לו כולסטרול גבוה יפתח פלאק שיעלה אצלו באופן משמעותי את הסיכון להתקף לב או אירוע מוחי חלילה, לעומת זאת ישנם כאלו שרמת הכולסטרול בגופם תקינה לחלוטין, ודווקא אצלם יתפתחו גורמי סיכון להתקפי לב. 

מדוע זה כך?                                                                                                                                                                                                                            נניח לרגע את הכולסטרול בצד, ונראה עד כמה הכולסטרול עצמו הוא רק חלק מבעיית הכולסטרול ולא גוף הבעיה עצמה.                                                        על מנת שיווצר רובד פלאק בכלי הדם, לא די רק בעודף כולסטרול (LDL) אלא צריך עוד תנאים נלווים ובראשם תהליך של חימצון המתרחש באופן טבעי בגוף כתוצאה מהצטברות רדיקלים חופשיים במערכת כלי הדם, (לגבי רדיקלים חופשיים, או בשמם הלועזי, אנטי אוקסידנטים, ראה במאמר נפרד).              הצטברותם של הרדיקלים, כתוצאה מתהליכים דלקתיים בגוף, גורמת לשינוי במבנה החלבונים העוטפים את הכולסטרול, ואז מתאפשרת הצטברותו ושקיעתו בדם, ומתחיל היווצרות של תהליך טרשתי.                                                                                                                                                              וכאן המקום להדגיש, כי אם לא תהיה הצטברות של רדיקלים חופשיים בדם, לא יתקיים חמצון של חלבוני הכולסטרול, לא יווצר פלאק, ולא יווצרו משקעים בכלי הדם, ולא תהיה היצרות של כלי הדם.                         

דברנו קודם על תהליך החמצון שנגרם עקב רדיקלים חופשיים, ואמרנו באופן כללי, שאם הכולסטרול לא יעבור תהליך של חמצון, הוא לא יגרום נזק לכלי הדם.                                                                                                                                                                                                                                        ממש על קצה המזלג נאמר שתהליכי החמצון בגוף מתרחשים על מצע של דלקתיות תת-קלינית, שהיא דלקת "עדינה" ואינה מורגשת לאדם, ולטווח הארוך, אם אינה מטופלת היא תתפתח לקלינית המורגשת לאדם החולה, למשל דלקת מפרקים שהופיעה 'לפתע', היא דלקת קלינית מורגשת מלווה בתחושת כאב, שבמקורה הייתה דלקת תת קלינית שהתפתחה במשך שנים עד להתפרצות מורגשת.

בכדי לשלול או לכל הפחות לצמצם באופן משמעותי את גורמי הסיכון לחמצון של הכולסטרול, ולחמצון בכלל שכאמור גורם לדלקתיות תת קלינית, צריך לדעת מהם הגורמים המעלים את רמות החמצון והדלקתיות בגוף.

עיקר הגורמים המאיצים את התהליכים הדלקתיים בגוף ואת התפתחות מחלות לב וכלי דם הם סביבתיים, המגיעים מחוץ לגוף ומשפיעים מבפנים וכגון:        – השמנת יתר, עודף משקל.                                                                                                                                                                                                          – צריכת מזון לא בריא, ובעיקר שומנים רווים, ורב בלתי רווים.                                                                                                                                                     – עישון כמובן.                                                                                                                                                                                                                              – חוסר פעילות גופנית, או פעילות שאינה מותאמת.                                                                                                                                                                  – חוסרים בוויטמינים ומינרלים, בין היתר כתוצאה מאי אכילת פירות וירקות.                                                                                                                             - מצב תכופים של לחץ נפשי ואפילו נמוך, אך מתמשך.

מבחינה תזונתית, אפשר לומר בהחלט שהגורם שמעלה את רמת הכולסטרול בדם הוא שומן רווי ולאו דווקא הכולסטרול, כיוון שבין היתר, צריכת שומנים רוויים גורמת לתהליך החמצון שהזכרנו, מה שמאפשר יצירת פלאק בכלי הדם.

אך חשוב לדעת באיזה שומן רווי מדובר!                                                                                                                                                                                      מוצר המכיל יותר מ4 גרם שומן רווי ל100 גרם, מסומן כיום ע"פ חוק כמוצר בעל כמות שומן רווי גבוה, וזה יפה כשלעצמו.                                                      אך השאלה זועקת, האם מדובר באגוז קוקוס אשר מכיל 30 גרם שומן רווי ובעל ערך תזונתי רב, האם צריך לסמן גם אותו ב'עיגול אדום' של אזהרה?              או למשל אגוזי מאקדמיה שמכילים 12 גרם שומן רווי ואגוזי ברזיל כ-15 גרם, גרעיני אבטיח כ-10 ג' וקשיו כ-8 ג' וזרעי שומשום שמכילים 8 ג',  פי 2 מהגבול העליון של האזהרה, ואשר ערכם התזונתי עולה יותר מכל שאר הזרעים והאגוזים.                                                                                                                      האם אלו ודומיהם בגדר השומן הרווי שממנו יש להיזהר באכילתם?!                                                                                                                                            אז ממש לא!!                                                                                                                                         

חשוב לדעת שתכולת השומן הרווי הצמחי מעולם לא הוכחה כמזיקה בפני עצמה, גם כאשר נאכלת בכמות גבוהה ולאורך זמן.                                                  שומן רווי הוכח כמזיק רק כאשר נצרך ממזונות מתועשים, אשר עברו עיבוד מתמשך והוספו להם מרכיבים נוספים כמו מלח\נתרן, ממתיקים מלאכותיים, חומרי טעם, צבע ושימור מלאכותיים ומזיקים לכשעצמם.                                                                                                                                   

לסיכום נקודה זו, צריך להימנע, או להפחית ככל האפשר ממזונות שעברו תהליכי הטפחה, זיכוך, מיצוי, ייבוש, או טחינה עד לרמה של אבקה, כיוון שכל המוצרים הללו לא נשאר בהם כמעט ערך תזונתי בריאותי כמו, ויטמינים מינרלים סיבים תזונתיים, נוגדני חמצון, ואם כן הצליחו לשרוד מדובר בערכים נמוכים שלרוב לא יספגו בצורה מלאה ונכונה בגוף.                                                                                                                                                 

עד כאן אפשר לומר בוודאות שהתווית השלילית שהוצמדה לכולסטרול היא לא מוצדקת, שאם כן, אז היה צריך לומר גם "החמצון הרע", או "הרדיקלים הרעים", או "השומן הרע" כי ברור עכשיו שהכולסטרול כשלעצמו אינו גורם סיכון גדול ומאיים, ועוד שכמות הכולסטרול המיוצרת בגוף היא אינה גורם סיכון משמעותי אם בכלל, שהרי בערך שני שליש מהכולסטרול מיוצר בכבד ורק כשליש מגיע מהמזון.                                                                                             לדוגמא, כמות הכולסטרול בביצה היא 220 מ"ג, כמות קטנה לעומת הייצור העצמי של הכולסטרול בגוף, כזכור בין 1- 1.5 גרם, ולכן טיגון ביצה בשמן זית לא תעלה את רמת הכולסטרול באופן חריג, אם בכלל, אבל טיגון בחמאה עלול להעלות את רמת הכולסטרול.

ולכן יש לומר שלא המזון העשיר בכולסטרול הוא הבעיה והוא הגורם העיקרי שאתו צריך להילחם, אלא המזון המתועש והרגלי תזונה לקויים, ובכללם טיגון\בישול לא נכונים, הם גורמי הסיכון במעגל הראשון שאיתם צריך להתמודד.                                                                                                                         ולכן מאחר ולמרכיבי המזון תפקיד חשוב בוויסות רמות הכולסטרול, כפי שידוע, ותזונה לקויה יכולה להאיץ את תהליך היווצרות יתר כולסטרול בגוף, הרי שלעומת זאת, תזונה נכונה ופעילות ספורט כדרך חיים יכולה להוריד את רמתו.

נקודה נוספת, מתברר שאצל חלק לא קטן מהאנשים המייצרים עודף כולסטרול בכבד, הסיבה היא גנטית, אצל אנשים אלה רמת הכולסטרול תעלה כבר בגיל צעיר, אנשים המייצרים עודף כולסטרול יצטרכו ליטול תרופות המונעות יצירה מוגברת שלכולסטרול בכבד, בנוסף על השינוי התזונתי הנדרש. באנשים ללא רקע גנטי, עלייה ברמות הכולסטרול נובעת מאכילה לא בריאה, ולרוב גם כתוצאה מאורח חיים יושבני לא פעיל,  כך ששינוי יסודי בתזונה יכול להוריד אצלם את רמת הכולסטרול באופן דרסטי.

כיום לרפואה ישנם אמצעים שונים המסייעים להוריד את רמת ה LDL במחזור הדם, ועם זאת צריך לעקוב אחר המדדים ולשים לב שלא יהיו נמוכים מידי, מה שיכול לפגוע בפעילות תקינה של המוח ולגרום לנפילות במצבי הרוח בהיבט הפסיכיאטרי.

ועל כל האמור צריך לומר באופן ברור שפעילות גופנית מגוונת, דהיינו שמורכבת מתרגילי התנגדות ואימוני אירובי בעצימות בינונית עד גבוה, מביאים לשיפור משמעותי מאוד בכל מכלול המדדים של ערכי הדם, ובכללם הכולסטרול, שומנים בדם, תהליכים דלקתיים שיפור בצריכת חמצן ועוד.                                                       

ועכשיו תכל'ס-  כל מי שחשקה נפשו, וגופו דוחק בו ברמז ובגלוי על שצריך שינוי כאן ועכשיו, עליו לשלב בין ספורט לתזונה בריאה ולסגל לעצמו אורח חיים בריא, גם לגוף וגם לנפש.

 וכמובן אנו כאן צוות סטודיו ME ו-   power ME לשירותכם תמיד לייעוץ הכוונה וקידום הבריאות שלכם.