דמייני לעצמך את התמונה הבאה: את נוסעת ברכב שלך, בלילה, עייפה, רק רוצה להגיע הביתה. לפתע שומעת רעשים משונים והרכב נעצר.. האור נדלק ואת מבינה ששכחת למלא דלק.. עכשיו חשבי על עצמך, על הגוף שלך- האם קרה לך פעם שהרגשת שאת לא מסוגלת יותר להמשיך? עייפה עד הרגשה של כמעט עילפון, ואז נזכרת שלא אכלת כלום מהבוקר?? הגוף שלנו הוא המכונה החכמה והמשוכללת ביותר בעולם. בורא העולם יצר אותו בחוכמה יתרה , וכל שעלינו לעשות הוא פשוט לשמור עליו, לתחזק אותו באופן קבוע, לתת לו את ה"דלק" שהוא זקוק לו כדי להמשיך. הדלק של הגוף האנושי מורכב מתזונה נכונה, פעילות גופנית מותאמת , וכבר אמר הרמב"ם, הרופא הוותיק והחכם בתבל : "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפיין, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אוכל המאכלות הרעים." (הלכות דעות, פרק ד') "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על-פי הרפואה, כל ימיו היו מכאובים וכוחו תשש." (שם) רמב"ם מדבר על התזונה הנכונה וההתעמלות כשני היסודות העיקריים בשמירת הבריאות. אנו למדים מכך שעל מנת לשמור על הגוף שלנו, על המכונה המדהימה הזו, צריך שיהיה שילוב נכון של תזונה נכונה ואימונים מתאימים.

בס"ד חג הפסח, ובמרכזו ליל הסדר הקרב ובא, כולל מספר רב של ארוחות ושל מאכלים עתירי קלוריות, איך עוברים אותו בשלום?! במיוחד לאור העובדה שישנם המון "קלוריות סמויות'.. למשל, ארבע כוסות יין מכילים בין 400 ל 700 קל' תלוי ביצרן, ותלוי עד כמה מקפידים לשתות רביעית ולא יותר (81 מיל' לספרדים ועד 150 מיל' לשיטת חזון איש), וכן לגבי מצה, כזית מצה אחת (30 גרם- 'ריבוע' מצה רגילה) שוות ערך ל2 פרוסות לחם רגיל או 4 פרוסות לחם קל, בין 100- 130 קלוריות, ושוב תלוי ביצרן. ועוד משהו קטן, כף שמן אחת מכילה קרוב ל110 קלוריות, לתשומת לב המבשלות הנדיבות... לפי זה בקלות אפשר להגיע רק ממצות ויין, וסלט מטובל ל1100 קלוריות !! אז כמובן שעל ארבעת הכוסות ושלושת כזיתות המצה שהם חובת היום, עליהם לא נוותר ולא נקל בהם.. אז מה כן עושים?! דבר ראשון צריך לזכור שארוחות גדולות ואפילו גדולות מאוד, פעם בכמה זמן לא משפיעות באופן חריג על המדדים וההיקפים התקינים של הגוף, הגוף יודע להתמודד עם 'טראומות' כאלו ולהעלים את עקבותיהם, ולכן מי שבאופן כללי מקפיד על תזונה בריאה ופעילות גופנית נכונה יעבור את הפסח בלי שינוי משמעותי אם בכלל. מה עושים בערב פסח? השנה זהו אתגר בפני עצמו, שכידוע ערב פסח יחול במוצאי שבת ק', ולכן צריך לאכול באופן חכם ומבוקר יותר כדי להגיע לליל הסדר לא עמוסים מידי... על זה נאמר "חכם עיניו בראשו" וצריך פשוט לסדר את זמני הארוחות במהלך יום השבת וסוגי המאכלים באופן שיעמיס פחות על הגוף, ויאפשר מרווח זמן גדול יחסית בין הסעודה האחרונה בשבת לבין ליל הסדר. בגדול הרעיון הוא 'לקצץ' בכמות האוכל בשבת, פחות לחם\פחמימות, פחות תוספות ומנות שניות וכו', פחות עוגות מתוקים קינוחים וכו', לשתות חופשי, מים כמובן, יותר תבשילי ירקות וסלטים חיים, ובקיצור להשאיר מקום לליל הסדר.. ליל הסדר סלטים להתחיל את ארוחת החג בסלטים בעלי נפח ונוזלים, כמו סלט חי, עלים, חסה, ולאחר מכן אפשר לעבור לסלטים מבושלים. להעדיף יותר ירקות גינה מירקות שורש שמכילים יותר פחמימות באופן יחסי. המלצה לא להניח בשולחן רטבים או שמנים לטיבול אישי, פשוט לטבל מעט לפני ההגשה. מנה ראשונה\ תוספות אם אפשר, טוב לשתות כוס מים לפני כן. להימנע עד כמה שאפשר ממטוגנים עד בכלל לא, תמיד עדיף בשר\דגים\עוף מבושלים צלויים או אפויים. לגבי התוספות, מה שעשיר יותר בסיבים, בטטות, שעועית, אפונה, עדשים, לאוכלי קטניות כמובן. למי שלא נוהג לאכול קטניות אפשר ירקות ממולאים, כרוב, גמבה, עגבניה.. שתייה משקאות דלי קלוריות, קל, טבעי, וכל ה'ללא' למינהם, פשוט לוותר או כוס אחת!! ועדיף כבר מים בטעמים שזה הרע במיעוטו. המלצה- להכין לימונענע או תה קר מנענע ולואיזה וכו', ולהמתיק עם מעט סטיביה או מלטיטול. לסחיטת פירות טבעיים ישנו אפקט של שתייה מתוקה, כיון שהפרדנו מהפרי את רוב הסיבים ופגמנו במרקם של הוויטמינים והמינרלים שהיו בו. מומלץ למהול את המיץ במעט מים. קינוחים כדי לא להרגיש 'מקופחים' ולא להעליב את מי שהכין, אפשר לטעום מהכל, בדגש על 'לטעום'. צריך לזכור שעוגות או עוגיות קוקוס ובוטנים הן עתירי שומן וגם לא מעט סוכר. יש להעדיף יותר קינוחי פירות או קינוחי פירות שעשויים על משטח אפוי כלשהו. פירות קפואים טחונים למוס וכו'. פעילות גופנית אף אחד לא יצליח להימלט מעודף קלוריות\פחמימות בימי החג, השאלה בכמה עודף מדובר.. הבעיה עם העודף הזה שהוא עובר לכבד ושם בתהליך כימי הופך לשומן ונאגר בגוף באזורים שונים לפי המבנה והגנטיקה, ואח"כ קשה יותר להיפטר ממנו, וכמובן מעלה את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, סכרת כולסטרול וכו'. הדרך היעילה ביותר לסלק את העודפים הללו היא לבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוה למשך 30 40 דקות כמו הליכה מהירה, אינטרוולים וכו', פעילות זו, (לפחות שלוש שעות אחרי הארוחה, או למחרת בבוקר) גורמת למאגרי הסוכר\גליקוגן בשרירים ובכבד להתרוקן ולקלוט את הארוחה הבאה, וכמעט שלא להפוך לשומן, ובעצם להוריד באופן משמעותי את העלייה בסוכר ובשומנים בדם, ומגבירה את קצב המטבוליזם. ככל שהפעילות תהיה סמוכה יותר לסוף האכילה, כך האפקטיביות תגדל, אך כאמור לא כדאי בטווח של 3 שעות מסיום האכילה. למי שאי אפשר הרבה זמן גם 20 דקות של הליכה מועילות מאוד. דבר נוסף שחשוב לדעת, אימון התנגדות לפני כל ארוחה גדולה 'מרוקן' את מאגרי האנרגיה הזמינים של הגוף (גליקוגן\סוכר), ומה שקורה בזמן הארוחה וכן בשלבי העיכול והספיגה כמות עודפי הפחמימות\ סוכרים קטנה אם בכלל, וכמעט הכל מנוצל ומנותב למילוי המאגרים- ולא נהפך לשומן!! דוגמא לאימוני התנגדות בבית, שכיבות סמיכה, "סמוכקום", סקאווט, מכרעים כפיפות בטן, עליות מתח פלאק, ועוד.. תחשבו על זה, כדאי מאוד ליישם, ואפשר תמיד לפנות אלנו צוות STUDUO \POWER ME לקבל עצות טיפים והכוונה לסוג ואופן הפעילות המומלצת ועוד. לסיום, תזכרו, אנחנו לא משמינים בגלל מצות של פסח, יין וקינוחים, כמו שלא נרזה בגלל צום גדליה או של יום כיפורים. זו שגרת החיים של ספורט ותזונה נכונה- היא זו שתקבע אם נהנה ממשקל תקין או נסבול מעודף המשקל. בסופו של דבר- האוכל והספורט של היום – זה הגוף של מחר! בתקווה שהמאמר ייתן לכם עוד מוטיבציה ויחזק את הנחישות שלכם להניע את הגוף לאכול בריא ולהגיע למשקל תקין . חג פסח שמח!

בס"ד המבוא לאורח חיים בריא דיאטה- הגדרה: צריכה מבוקרת של כלל המזון הנצרך ע"י האדם, דהיינו משטר תזונה למטרה מוגדרת, כגון ירידה או עלייה במשקל, וכן שמירת משקל. וכן גם בקרה על סוגי המזון ואיכויותיו נכללים בהגדרת דיאטה, כמו תזונה קטוגנית, תזונה דלת פחמימות, טבעונות, תזונה ים תיכונית, וכו'. לאור האמור צריך לומר שדיאטה היא אורח חיים בריא. ישנן עובדות מוכחות המעידות שכל סוג של דיאטה שמטרתה ירידה במשקל, תביא לתוצאה המבוקשת, ואכן המשקל ירד. ישנן מגוון רחב מאוד של דיאטות, שאגב כולם כמעט מגובים ע"י מחקר כזה או אחר המדגיש את האפקטיביות של הדיאטה הספציפית. אבל למרות זאת מנתונים סטיסטים עולה בברור כי במעל 95% מהדיאטות בסופו של דבר המשקל חוזר בתוספת ריבית של ייאוש וחוסר ביטחון גדול, אף יותר משהיה לפני הדיאטה, אבל הגרוע מכל, נוצרת פגיעה ביכולות המטבוליות של הגוף והגמישות המטבולית נפגמת, ומכאן הדרך מובילה במשך הזמן למחלות שקשורות בתזונה, ובראשן סכרת ושאר מחלות הקשורות במשקל עודף. מה עושים? מה מפספסים בדרך?.. איך יתכן שעם כל מגוון הדיאטות אחוז הכישלון הוא כמעט מוחלט?! שורש הבעיה לא נמצא בסוג הדיאטה, באמת שאין בעיה לרדת במשקל, פשוט נסגור את הפה והמשקל ירד, כלומר נדאג למאזן קלורי שלילי, נכניס פחות ממה שצריך והמשקל ירד. וזו בדיוק הבעיה- קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחיות לאורך זמן תחת משטר תזונתי מהרבה סיבות המביאות במשך הזמן לירידה במוטיבציה, כושר ההתמדה הולך ופוחת, תמיד מגיעים לשלב שבו המשקל "נתקע" והשומן העודף נשאר במקומו, ושוב כישלון! כי סוף סוף המשקל אכן ירד אך עדיין המצוי רחוק מן הרצוי והחיטוב נשאר בגדר חלום.. מדוע זה קורה? לאור ניסיון של שנים בתחום הספורט והבריאות, מתוך ייעוץ והדרכה לאורח חיים בריא לאלפי לקוחות שליווינו בתהליך של ירידה במשקל המסקנות הן ברורות, ויותר מכך ישנן מחקרים רבים המעידים על אמיתות המסקנה, שלא הכל מתחיל ונגמר באוכל, אלא יש עוד מעבר לזה, ונסביר. כל מי שהתנסה כבר בתהליך של דיאטה מבוססת על מאזן קלורי, או "שש ארוחות קטנות", דלת פחמימות וכו', זוכר את הקושי שחווה בלשמור על משטר הדיאטה, לאורך זמן היה מתיש לספור קלוריות ולשמור על המאזן הרצוי, היה קושי להיצמד לתפריט מוגדר שלא תמיד תואם את שגרת החיים, ובנוסף להכל איך אפשר לשכוח את הרדיפה אחר מוצרים "בריאים" עם הסימון הירוק וכמובן גם הסוכר "הבריא". דיאטה היא לא מאבק והיא לא אויב , היא לא תחומה בזמן עם נקודות התחלה וסוף, דיאטה כמו שאמרנו בתחילה היא אורח חיים, ועדיף שיהיה כמה שיותר בריא וטבעי. מי שחושב שדיאטה היא תהליך זמני להשגת מטרה הכישלון נחרץ מראש. לאורך השנים למדנו להכיר המון סוגי אנשים שלא מעט מהם חיפשו קיצורי דרך, רצו לראות תוצאות כאן ועכשיו עם כמה שפחות השקעה והתמודדות. הם כמובן חוו את אשליית ההצלחה וירדו במשקל אך לזמן קצר שבסופו חזרו "לעצמם" ונכנסו גם הם לסטטיסטיקה. אך אל ייאוש! באמת שהעסק עם הגוף והמשקל הוא לא מסובך כלל, ויותר מזה הוא לא אמור להיות מלווה בשום קושי ואתגר, זה אמור להיות כחלק משגרת היום יום- כל הימים! וזאת בלי שנרגיש שאנחנו מתמודדים מול "משהו", בתהליך נכון אפשר בהחלט להגיע לאורח חיים בריא ולא רק המשקל ירד, אלא כל הגוף יחווה שינוי עמוק לטובה שיוביל לאיכות ושמחת חיים מתוך הרגשה של שחרור והצלחה.. בקיצור נמרץ נציין כאן ג' גורמים בסיסיים ביותר, שכגודל החיסרון בהם, כך גודל הכישלון, ולכן ההתעלמות מהם מובילה היישר לסטטיסטיקה העגומה של כל מיואשי הדיאטות למינהם, ורק אם נבין אותם ונתעדף אותם נכון נגיע לכמעט 90% של הצלחה!! א. נפשו של האדם, שם מתפתחים הדחפים והרצונות החומריים, בינהם התאווה למזון, הדחף הרגעי ל "משהו", אכילה הנובעת ממצבי רוח, התמכרות למתוק\מלוח\בצקים, וסתם נשנוש וכו', ובהגדרה הרווחת כיום מדובר באכילה רגשית. ובעצם עיקר הבעיה היא בראש! ולכן שם צריך להתמקד ולשנות! ב. ידע, תחום הידע מתחלק לב' תחומים- האחד כאשר חסר לאדם ידע בסיסי בכל הקשור לגופו, למערכת העיכול שלו, לפיזיולוגיה הפשוטה העומדת מאחורי תהליכים מטאבולים בגוף, אז באופן טבעי אין מודעות לגבי בחירת המזון הנכון, וזמני אכילה אינם עולים בקנה אחד עם טבע הגוף. השני, חוסר מודעות לעולם המזון המתועש והשלכותיו על הגוף, שכידוע היום אין כמעט מוצר שלא עבר תהליך כלשהו של עיבוד, כגון מיצוי הטפחה, טחינה או ייבוש, שכמעט מרוקנים מהמזון את הערכים הבריאים שבו, ורבים טועים ונכשלים כאשר צורכים מזון דל קלוריות ולכאורה בריא. ג. פעילות גופנית, פעילות גופנית סדירה הוכחה כמרכיב מכריע בשמירה על בריאות הגוף ומשפיעה מאוד על תהליך חילוף החומרים המתרחש בו, על איכותו (גמישות מטאבולית) ועל קצב שלו, הכל תלוי כמובן בסוג, עצימות, ותדירות הפעילות. ובאמת כאשר חסרים ג' הסיבות הנ"ל, באמת שהכישלון הוא רק שאלה של זמן. וכאן המקום והזמן להתחיל ולנסות דרך אחרת הנוגעת תחילה בשינוי המנטלי\רגשי ובמקביל בהעשרת הידע הרלוונטי, וכמובן פעילות גופנית. חשוב לזכור, כל אחד מאתנו שונה מחברו, ולכן גם ההמלצות באופן כללי שונות, אמנם לא באופן מהותי, אך פעמים ודי בשינוי קטן שעושה ויעשה את ההבדל בין הצלחה לכישלון. ולכן כדאי מאוד להתייעץ אתנו בכל הנוגע להטמעת הרגלים חדשים לאורח חיים בריא לפי מה שאני, בהתייחס למגבלות של זמן, גיל, מצב בריאותי, מטרות וכו', ולא לנסות ליישם הנחיות והמלצות באופן לא מבוקר, גם כשהם נכונות ומנוסות אצל אחרים. בהצלחה רבה! דברו אתנו עוד היום!

בס"ד דיאטה לילדים, אבחון כללים וכלים כשהתינוק שמן מכנים אותו "בונבון".. וזה חמוד ומשעשע, ולרוב באמת התינוקת די שמנמנים כי הם בתהליך גדילה מואץ, אמנם ככל שעולים עם גיל ו'התינוק' כבר איננו אך השמנמנות נשארה, זה כבר לא כ"כ חמוד ובטח שלא משעשע. לכאורה נראה כי קשה להצביע על השמנה עתידית בגיל מוקדם מאוד, אך מחקר רחב היקף שנעשה בתחום זה בקרב 50,000 תינוקות בגילאי שנתיים עד שש מראה כי מי שחווה זינוק במשקל בגילאים אלו, נמצא בסיכון מוגבר להפוך לשמן. הבשורה שמביא איתו המחקר היא שיש לבנות תוכנית התערבות כבר בגיל מוקדם, ולהקנות לילדים בקבוצות הסיכון הרגלים שישנו את "הגורל". לכן כדאי מאוד, בהתעורר חשש כזה, לעקוב ולמדוד את הגובה והמשקל בגילאים אלו, ואם נראה שהמדדים מצביעים על משקל עודף, יש לפנות לאיש מקצוע לקבלת ייעוץ\טיפול. וכאן הורים היקרים אתם נכנסים לתמונה. לפני הכל חשוב שנזכור שהמושג של דיאטה השתבש עם השנים, ובפרט בימנו שהמושג 'דיאטה' מתקשר עם מחלות ספציפיות כגון מחלות מטבוליות, דיאטה קטוגנית, השמנה קיצונית עם גורמי סיכון תדמית שלילית וכו'. בהשמנה קיצונית בילדים (השמנה עם גורמי סיכון) יש צורך לפעמים להגביל במרכיבי מזון ספציפיים כגון כולסטרול או סוכר או מלח ואז זה יחשב כדיאטה, אך גם אז מומלץ שהמושג הזה לא יקבע בתודעתו של הילד. כשמדובר בעודף משקל בילדים אין להשתמש במושג דיאטה שהרי מדובר במושג שיכול להיתפס אצלם כשלילי, אלא יש להסביר להם שמדובר בתהליך תזונתי שמערב את כל המשפחה, כלומר כל המשפחה לומדת לאכול בצורה מאוזנת ונכונה, ביחד ובזכות הילד. חשוב שלא לתת לילד את הרושם שמדובר בסוג של "מחלה", משום מומלץ להיות יצירתי ולהסוות את הקשר עם הקופ"ח\מרפאה, למשל, למצוא נקודת מפגש נייטרלית עם איש המקצוע ובטח שלא לצרף אותו לקבוצות תמיכה שונות. כדאי מאוד גם, בפעם הראשונה, להגיע לאיש מקצוע ללא הילד ולהתייעץ איתו איך להתחיל תהליך מתאים שיקדם את הנושא. בסופו של דבר צריך לזכור כל ילד הוא שונה וכל משפחה וסביבה הם שונים. נראה לי שהילד שלי משמין או סתם תחושה, מה עושים? דבר ראשון שיש לעשות הוא לבדוק האם בכלל הילד משמין, או שפשוט נמצא בטווח אחוזונים גבולי אך עם נטייה קלה הקרובה לקצה המוגדר כעודף משקל. אם אכן זה המצב ולאורך שנים קצב הגדילה נשמר, אין צורך להיכנס לתהליך של דיאטה, אלא להעדיף תהליך של הטמעת הרגלים נכונים, להקנות לילד לאט לאט מושגים מעולם התזונה הבריאה וכן ללמד אותו לקרוא תוויות מזון וזה אמור להספיק בהחלט, אולם אם ניכרת מגמת השמנה והילד מטפס בעקביות למעלה אז באמת צריכים לעשות משהו בנידון. להלן מספר גורמים שצריך לשים לב אליהן לפני הכל, באופן כללי צריך לעקוב אחר המזון שהילד צורך ולנסות להבין ממה הוא משמין ולכן עלינו לבדוק: א. את איכות האוכל בבית, במוסד הלימודים, אכילה בחוץ, או אצל סבתא, דודה, חבר וכו'. ב. לשים לב על הרגלי האכילה והשתיה, כמות צריכת השתייה המתוקה ביום\ בשבוע, ממתקים\ חטיפים, מטוגנים אוכל שמן כגון גבינות שמנות, עוגות קצפת, בצקים למינהם וכו'. ג. להקפיד על לפחות 9 שעות שינה, זה חשוב מאוד לקצב חילוף החומרים, לגדילה בריאה, מועיל מאוד לריכוז וזיכרון, וכמובן ניצול טוב יותר של מאגרי השומן. ד. לנסות להבין עד כמה הילד אוכל כשהוא רעב באמת, או שלא מעט פעמים הוא אוכל מסבות שאינן קשורות לרעב כגון אכילה רגשית, סיבות חברתיות, שעמום וכו'. ה. להתבונן בכמויות של האוכל והשתייה, ולזכור תמיד שישנה משיכה טבעית למתוק ומלוח ולכן הרבה פעמים מגזימים בכמויות. חשוב לנסות עד כמה שאפשר לאבחן את נקודות החולשה ועל פיהם להתאים את הפיתרון, וכלל ברזל יהיה בידנו, ברגע שהילד מרגיש שמנענו ממנו אוכל שהוא אוהב, לטווח הארוך הוא לא יצליח, ואם לא יצליח או שלא יושגו התוצאות שרצה או שציפו ממנו, יפגע הביטחון העצמי שלו ואיתו ביחד גם תרד המוטיבציה, ויתכן אף שתתפתח אצלו תגובה רגשית שתפריע לו ותגרום לבולמוסים מאוחר יותר. דבר נוסף, כדאי מאוד שלא להכין תפריט לילד, אם אצל המבוגרים ישנו קושי בולט להיצמד לתפריט, אז כל שכן אצל ילדים, תפריט זו משימה קשה. מה שכן צריך לעשות פשוט להרחיב בפניהם את מגוון המזונות המותרים, לדבר על כמויות, זמני אכילה, קצת טיפים להתמודדות חברתית, ובעצם להעצים את העובדה שהילד "שומר על תזונה בריאה". ישנה חשיבות גדולה לארוחות משפחתיות משותפות שבהם מוגש מזון בריא ותוך כדי גם מדברים על כך, זה מותיר זכרונות טובים וחזקים אצל הילד, ובין היתר מעניק לו תחושה טובה שהוא לא יוצא דופן. מנסיון שעברנו עם ילדים נראה כי מעצם העובדה "שהבית איתו", הרגלי התזונה והאכילה המשפחתיים השתנו, אין בבית אוכל לא בריא וכו', כבר הילד יחווה ירידה במשקל, ולא פחות חשוב, מתוך סביבה תומכת. איך מתחילים? לא כל עודף משקל הוא בהכרח לא בריא! פעמים שמדובר בגנטיקה ופעילות הורמונאלית שגם אם נאכל בריא ומבוקר, תמיד נמצא את הילד באיזור האוחוזונים של משקל עודף. חשוב לזכור שהגנטיקה גם קובעת את צורת הגוף וחלוקת איזורי אגירת השומן, ולכן מוכרח להתייעץ עם איש מקצוע בכדי לאבחן במה מדובר, ואם צריך בכלל להתחיל תהליך כלשהו, ואיזה. והיה והוחלט על התערבות ושינוי, והחלטנו שיש צורך לעבוד עם הילד על נושא התזונה וליצור תהליך של שינוי ולמידת אכילה בריאה עבורו, עלינו להיות ערניים לנקודות הבאות: - מאפשרים לו להמשיך לאכול אוכל בריא בהקשבה לרעב ולשובע, - לשמור על בריאותו הנפשית, לעודד תחושת ביטחון ודימוי גוף חיובי, - חשוב שנשדר לילד שאנו אוהבים אותו ללא קשר למשקל. יש קושי לא קטן ביישום העצות הללו, אבל בהדרכה נכונה מרוויחים לפני הכל את הקשר הנכון והבריא עם הילד! האם ילד\ילד גדול, נער, נער מתבגר הם אותו דבר? כאשר מדובר בילדים קטנים 6-7 בד"כ הם מוכנים להיכנס לתהליך של משמעת תזונתית מתוך משחק ופרסים וחוויה משפחתית, כלומר תהליכי התגברות ותמלוגים בהתאם באוירה של סביבה תמכת, והכל כמובן תוך כדי הצבת יעדים לפי יום או שבוע. אסור לשכוח שעיקר השינוי צריך להגיע דוקא מההורים שהם יקבלו מידע והכוונה איך לעזור לילד להצליח, וצריך לזכור- ההצלחה תבוא כאשר ההורים יפנימו שזאת עבודה ואחריות שלהם ולא של הילד. לפני שמתחילים יש לבצע הערכה מקצועית שאכן הילד סובל מקצב עלייה גבוה המראה על מגמת השמנה, או שקיים כבר עודף משקל שהולך ומוסיף, וכן לבדוק שאין בעיות בריאות נוספות שדורשות התייחסות רפואית, כגון בדיקות פעילות הורמונלית. נקודה נוספת, חשוב להסביר לילד את ההבדל והשוני בינו לבין שאר הילדים, מבחינת כל אחד והקושי שלו, כלומר שלכל אחד יש את הקושי שלו, למשל, קושי בקריאה, בכתיבה, בראיה (צריכים משקפיים) וכו', וכל אחד מהם צריך עזרה לזמן מסויים עד שיתגבר על הקושי, אז גם אתה חמוד, צריך קצת עזרה ללמוד איך לאכול יותר פירות וירקות, יותר שקדים ותמרים ופחות ממתקים וכן הלאה, והכל צריך להיעשות ע"י הסבר מותאם לגילו והבנתו של הילד. בגיל הנערות בד"כ הילד יותר בשל ומבין, אפילו מעצמו, את הצורך והחשיבות של שמירת משקל תקין. עד גיל 12-13 הילד אוכל לרוב בבית, וההורים הם האחראים על אופי המזון המוכנס הביתה ועל צורת הבישול וכו', ולכן על ההורים לקחת אחריות ולהיות שותפים מלאים בתהליך הדיאטה של הילד, בכל מה שתלוי בהם. צריך לזכור, כיון שבגיל זה המודעות העצמית גדולה יותר ואיתה גם השפעת הסביבה, לכן חשוב מאוד לעקוב אחר הילד ולשים לב שאינו נכנס לתהליך של דיאטה קיצונית שתוביל אותו חלילה לבעיות אכילה. לסיכום עד כאן, כבר הבנתם שהשינוי מוכרח להגיע תחילה מברור המצב, לאחר מכן ברמת משפחתה\סביבה, ובאופן הדרגתי להעביר את האחריות לילד. הערה חשובה- ככל שנדע ללמד את הילד להשתמש בדוגמאות מעבודת ה' שלו שעל ידה הוא לומד ויודע לדחות סיפוקים, כגון ההקפדה בין בשר וחלב, אכילה של כשרות מהודרת, זהירות בהלכות שבת וכו', כך הילד ילמד לדחות חשקים למזון שאינו בריא, ולהימנע מלאכול כשאינו רעב, ואף להתמודד עם לחצים סביבתיים סבירים. אפשר גם בהחלט לעודד את הילד ולומר לו שבזכותו כל הבית הפך לבריא יותר, ובעצם להעניק לו תחושת מנהיג ומוביל את המהפכה, והוא הדוגמה של כל הבית, שכויי'ח! הטעויות הנפוצות בדיאטה עם ילדים להלן בקצרה כמה טעויות שדי בקלות נוטים לעשות אותם מחוסר ידע ותשומת לב, ובאופן כללי, כל מה שלהפך מן הטעות, שם נמצאת ההמלצה והעצה הנכונה. א. אין להפלות בין האחים, למשל, שהם יאכלו פיצה והילד "המסכן" יסתפק בסלט חי, או ש"הרזה" יקבל ממתק ו"השמן" יקבל תחליף משעמם, ואולי גם קצת טעים. ב. אסור להיות הורה "שוטר" המפקח על כל ביס ועל כל קלוריה שהילד מכניס, מרבה להגביל ואומר מתי לסיים את האוכל, או שמוזג מעט מלכתחילה, אסור לחשוב ולהיות בטוחים שאנחנו יכולים לשלוט בילד, בקיצור לא להיכנס לו לצלחת! ג. אסור לצאת בהכרזות, "מהיום אין מתוק בבית, אין מיצים, מהיום אוכלים רק בריא, רק מים..", זה מכניס ללחץ ואף מפחיד קצת מפני העתיד.. ד. אין "להפיל את כל האחריות" על הילד, ובטח שלא להשמיע לו את זה, או לגרום שיוכל להבין מההורים שמעתה הוא אחראי על ההצלחה או חלילה על הכישלון, וכמו כן להימנע מאמירות שיכולות להישמע כחוסר אמון ביכולת הילד להתמודד עם האתגר שלפניו. ה. לא להחליט עבורו מתי הוא שבע, רעב, מתי אכל פחות או יותר מידי, ובטח שלא להציע לו לקום מהשולחן, מומלץ גם לא להציע לו לקחת איזה ירק חליפי, כי לרוב יסרב ויעלב. ו. לא להעיר לו בארועים ומסיבות, או ליד אנשים זרים, כולל קרובי משפחה, גם לא הערות "ללא מילים". ז. מן הסתם יהיו פעמים שהילד יחרוג ממשטר הדיאטה, אך בכל אופן אין להשתמש בזה כנגדו כדי להחזירו למסלול, ולכן אסור לומר לו בשום צורה משפטים כמו " אמרתי לך שהלאפה\פיצה הייתה מיותרת.., או "אם היית מקשיב ומפסיק לשתות מיצים המכנסיים כבר מזמן היו עולות עליך.., אל תתפלא אם יקראו לך שמן, אתה לא מפסיק לאכול..". ובטח שלא לזרות לו מלח על הפצעים כאשר חוזר הביתה ואומר בעצב שכינו אותו "שמן". ח. הכלל הוא לשים לב שלא יהיו באמירות שלנו, ההורים, משמעות של טענה או אשמה, אלא מנוף להצלחה ולהתגברות על קשיים, ככל שיהיו. ט. חשוב מאוד שאנו ההורים נהווה דוגמא אישית, ולהיות מודל לחיקוי, ע"י שנתנהג נכון בכל ענייני התזונה, לכל הפחות בפני הילד. י. לא להתנות עמו תנאים "אם תאכל את... תקבל את ..." זה לא מקדם לשום מקום. יא. ייעוץ בודד של איש מקצוע כזה או אחר, טיפים משכנות שהצליחו עם ילדיהן, תוספי מזון, פתרונות בשוק החופשי וכיוצא בזה, כל אלו נועדו לכישלון, חייב תהליך יסודי והדרגתי מלווה באיש מקצוע. וכן זה עולה כסף! כמו כל דבר אחר, אך יש לזכור- אנו קונים איכות חיים! יב. לפעמים לא רוצים "להעניש" את שאר אנשי הבית ולכן משאירים בבית, ועדיין מכניסים שתייה מתוקה בכמות מופרזת, ממתקים זולים, חטיפים, בצקים ומלוחים, וממש גורמים ליסורים לילד המתמודד עם עצמו ומשקלו.  לעולם נזכור שכל תהליך של ירידה במשקל או שמירת משקל תקין עם הרכב גוף בריא, ללא פעילות גופנית מותאמת, נועדה לכישלון, אין כאן המקום להרחיב בחשיבותה הרבה של הפעילות הגופנית והשפעתה הרבה על בריאות הגוף ואיכות החיים, אלא די שנבין שהצלחה של כל תהליך תזונתי כזה או אחר לטווח הארוך תלויה באופן ישיר בפעילות הגופנית שהאדם עושה. ולכן באחריות ההורים לדאוג שהילד יהיה פעיל ו"זז", משחק הרבה, חוגים, להעדיף אופניים רגילות וכו'.